מאז 1994
מרכז הידע של אלישר

Incoterms 2020: איך מחלקים אחריות, עלויות וסיכון במשלוח בינלאומי

תנאי המכר קובעים הרבה יותר ממי משלם על ההובלה. כך מגדירים נכון את נקודת המסירה, בודקים מי מטפל במכס ומונעים פערים בין הספק, הלקוח והמשלח.
חלוקת אחריות ועלויות בתנאי Incoterms במשלוח בינלאומי

מה Incoterms מגדירים, ומה לא

כללי Incoterms® 2020 של לשכת המסחר הבינלאומית מסייעים להגדיר מי מהצדדים מטפל בהובלה, בביטוח, במסמכים ובפעולות מכס, מי נושא בעלויות בכל שלב ומתי הסיכון לנזק או אובדן עובר מהמוכר לקונה. לפי ICC קיימים 11 כללים מוכרים. למידע הרשמי של ICC.

חשוב: Incoterm אינו מחליף חוזה מכר. הוא אינו קובע לבדו את מחיר העסקה, תנאי התשלום, העברת הבעלות או הדין החל. לכן יש לכתוב בחוזה גם את הנושאים האלה במפורש.

שתי משפחות של כללים

שבעה כללים מתאימים לכל אמצעי תחבורה, כולל מסלול משולב: EXW, FCA, CPT, CIP, DAP, DPU ו־DDP. ארבעה כללים מיועדים להובלה ימית או בנתיבי מים פנימיים: FAS, FOB, CFR ו־CIF.

ההבחנה חשובה במיוחד במטען מכולתי. השאלה איננה רק אם האונייה משתתפת במסלול, אלא היכן בפועל נמסר המטען ומתי עוברים הסיכון והאחריות.

הבדלים שכדאי להבין לפני שסוגרים עסקה

ב־FCA המוכר מוסר את הטובין למוביל במקום שנקבע, ולכן הכלל יכול להתאים גם למכולות ולמסלול רב־אמצעי. FOB מתייחס למסירה על סיפון כלי שיט ומתאים לכללי הים.

ב־CIF וב־CIP המוכר מארגן גם ביטוח, אך היקף הכיסוי והנקודה שבה הסיכון עובר אינם זהים; אין להסתפק במילה “מבוטח” בלי לבדוק פוליסה, סכום וחריגים.

ב־DAP המוכר מביא את המטען למקום היעד המוסכם, בעוד הטיפול ביבוא והמיסים בדרך כלל נשאר אצל הקונה. ב־DDP מוטלת על המוכר אחריות רחבה יותר, לרבות טיפול ביבוא ותשלומים, ולכן יש לוודא שהוא אכן מסוגל לעמוד בדרישות במדינת היעד.

המקום הנקוב הוא חלק מהכלל

כתיבה של “FCA” או “DAP” בלבד אינה מספיקה. יש לציין מקום מדויק וגרסה, למשל: FCA מחסן הספק, כתובת מלאה, Incoterms® 2020. מרחק של כמה קילומטרים בין שער מפעל, מסוף ונמל עשוי לשנות עלויות איסוף, טעינה, מסוף והמתנה.

הנקודה הנקובה צריכה להיות מובנת לספק, לקונה, למשלח, למבטח ולגורמי המכס. אם הצדדים משתמשים בשמות שונים לאותו מקום, כדאי לצרף כתובת או הוראת מסירה.

איך בוחרים תנאי שמתאים לעסקה

אין תנאי אחד שהוא “הכי טוב” לכל יבואן. הבחירה תלויה ביכולת של כל צד לשלוט בהובלה, בהיכרות עם רגולציה מקומית, בכוח המיקוח מול מובילים, בצורך בביטוח ובמידת השקיפות הרצויה בעלויות:

מה להעביר למשלח לפני אישור ההזמנה

שלחו את הצעת הספק עם ה־Incoterm והמקום הנקוב, כתובות האיסוף והמסירה, תיאור המטען, האריזות, המשקל והמידות, וכן לוח הזמנים. כך ניתן לבדוק אילו מקטעים כבר כלולים בעסקה ואילו שירותים עוד צריך להזמין.

תיאום מוקדם עם חברת שילוח בינלאומי ועם עמילות המכס מסייע לזהות פערים לפני שהמטען יוצא לדרך, כשהתיקון עדיין פשוט וזול יותר.

שאלות ותשובות

איזה Incoterm הוא הנפוץ או הטוב ביותר?

אין כלל אחד שמתאים לכל עסקה. הבחירה תלויה באמצעי ההובלה, בנקודת המסירה, ביכולת של הצדדים לטפל במכס, בביטוח ובמידת השליטה הרצויה לאורך המסלול.

האם העלות והסיכון עוברים באותה נקודה?

לא תמיד. בחלק מכללי Incoterms צד אחד משלם על הובלה למקום מתקדם יותר, אף שהסיכון כבר עבר לצד השני בנקודה מוקדמת. לכן חשוב לבדוק את שתי המפות בנפרד.

האם DDP תמיד נוח יותר לקונה?

DDP עשוי להיראות פשוט לקונה, אך הוא מתאים רק כאשר המוכר יכול לעמוד בדרישות היבוא, הרישום והמיסוי במדינת היעד. חוסר יכולת כזה עלול ליצור עיכובים ועלויות לא צפויות.

האם אפשר לשנות Incoterm לאחר שהמשלוח יצא?

שינוי דורש הסכמה מסחרית ברורה ותיאום עם המשלח, המבטח וגורמי המכס. לאחר שהמטען בתנועה חלק מהעלויות והסיכונים כבר נוצרו, ולכן נכון לסכם את הכלל והמקום לפני ההזמנה.

המידע במאמר הוא כללי ונועד לסייע בתכנון ראשוני. דרישות מסמכים, חוקיות יבוא, מכס ותנאי עסקה משתנים לפי הטובין, המדינה והנסיבות; לפני פעולה מומלץ לקבל בדיקה מקצועית המתאימה למשלוח המסוים.

מתכננים את המשלוח הבא?

שלחו לנו את פרטי המטען, המוצא והיעד, ונבדוק את מסלול העבודה המתאים.